ועדת רישוי נוטריונים

ועדת רישוי נוטריונים היא ועדה שמוקמת ומפוקחת על ידי המחלקה לרישוי נוטריונים שבמשרד המשפטים. המחלקה עצמה הוקמה בשנת 1976 לאחר שנחקק חוק הנוטריונים. הועדה מטפלת בכל ענייני רישוי הנוטריונים בישראל, כולל העברת השתלמויות וימי עיון בנושא, פרסום פנקס הנוטריונים לציבור הרחב, פיקוח על עבודתם של הנוטריונים בארץ, פרסום שכר הנוטריונים מידי שנה בתחילת השנה ועדכון שכר זה בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן, פרסום רשימת המועמדים לתפקיד נוטריון וריכוז התנגדויות שעולות למינויים וכדומה. בנוסף, המחלקה עוסקת גם במינוי והדרכת עובדי שגרירויות ישראל בעולם שנותנים מענה נוטריוני במקרים בהם אין נוטריון זמין לתת שירותים אלו.

מה הרכבה של ועדת רישוי הנוטריונים?

בוועדת הרישוי של הנוטריונים יושבים שבעה אנשים:

• מנכ”ל משרד המשפטים
• נוטריון
• שלושה נציגי הציבור: שני עורכי דין ורואה חשבון
• שני נציגים של לשכת עורכי הדין

מה הם תנאי הסף הנדרשים לקבלת רישיון נוטריון בישראל?

הועדה לרישוי נוטריונים היא הגורם היחיד במדינת ישראל הרשאי להעניק רישיון נוטריון. הועדה דנה בבקשות המוגשות לה אשר עומדות בתנאי הסף הנדרשים לקבלת מינוי שכזה. דרישות הסף כוללות כי המועמד יהיה אזרח ישראלי או תושב קבע, חבר בלשכת עורכי הדין, בעל ותק מעשי רב של עשר שנים לפחות בהיקף משרה של שני שליש לפחות, כזה שסיים בהצלחה השתלמות של נוטריונים, השתלמות שהמחלקה לרישוי נוטריונים מארגנת, ושהמועמד לא אואשם בעברה שיש עימה קלון או הושהה מלשכת עורכי הדין – בעבר או בהווה.

קבלת רישיון נוטריון – לא הליך של ותק בלבד

על מנת לקבל רישיון נוטריון בישראל המועמד חייב להגיש בקשה לקבל רישיון שכזה מיוזמתו. הועדה מתכנסת ודנה בבקשות שהוגשו, ומחליטה מתוך אותם עורכי הדין אשר עמדו בדרישות הסף והגישו את כל המסמכים שנדרש מהם להגיש באופן מסודר – מי מהם יקבל רישיון לעסוק כנוטריון בארץ ומי לא. הועדה לרישוי נוטריונים מתכנסת מספר פעמים בשנה על מנת לדון בבקשות השונות המוגשות אליה על ידי עורכי הדין שמעוניינים לקבל רישיון עיסוק במקצוע.

האם הליך רישוי נוטריונים בארץ זהה לזה הקיים בחו”ל?

בכל מדינה ומדינה קיים הליך שונה וייחודי לה המגדיר מי הם אותם אנשים הרשאים לעסוק במקצוע הנוטריון ולקבל רישיון מטעם המדינה לעסוק בעיסוק זה. ישנן מדינות, בדומה לישראל, הדורשות כי הנוטריונים יהיו עורכי דין בעלי ותק, אחרות דורשות השכלה משפטית ויש מדינות שבהן אפילו הכשרה משפטית אינה נדרשת ומספיקה תעודת סיום תיכון בלבד.

גם העיסוק הכפול במקצועות נוטריון ועורך דין שונה ממדינה למדינה. ישנן מדינות בהן עיסוק זה מקובל, בדומה לישראל שם קיימת לא רק אפשרות אלא אף דרישה כי נוטריון יהיה במקור עורך דין בעל ותק רב. במקומות אחרים בעולם ישנה הפרדה בין המקצועות וכל בעל רישיון חייב להחליט לאיזו אגודה מקצועית הוא שייך ואילו שירותים הוא יכול להציע: כאלו של עורך דין או כאלו של נוטריון.

הדבר דומה מעט למינוי של שופט. כמו לשופט, גם לנוטריון סמכויות הדומות לסמכויותיו של שופט בבית המשפט למשל בעת אישור הסכם ממון בין בני זוג לפני הנישואין, אישור צוואה בפני הרשות, קבלה ואישור של תצהיר משפטי וכדומה. שופטים בארץ אינם רשאים להמשיך ולעבוד כעורכי דין מרגע שהחלו לשמש בתפקיד שיפוטי. אמנם, השופטים חייבים בהיכרות מעולה עם מערכת המשפט בארץ אולם נקודת המבט שלהם שונה: תפקידם הוא לקיים את החוק ללא משוא פנים, בעוד שתפקידו של עורך הוא לייצג את הלקוח על הצד הטוב ביותר, לעתים תוך ניצול פרצות בחוק. נוטריונים אינם נדרשים להפסיק לעבוד כעורכי דין בישראל לאחר מינויים לתפקידי נוטריון, למרות שגם עבורם במקרים מסוימים כפילות זו קיימת.

משרדנו נותן שירותי נוטריון בשפות: תרגום נוטריוני באנגלית, תרגום נוטריוני ברוסית, תרגום נוטריוני ספרדית, תרגום נוטריוני רומנית, תרגום נוטריוני אוקראינית, תרגום נוטריוני צרפתית