שימוש בשירותי נוטריון לטובת תרגום מסמכים כחלק מתהליך הגירה לחו”ל

נוטריונים ממלאים תפקידים רבים בנושאים שונים. יש את מי שמתרכז, לדוגמה, בתחומים העסקיים ואימות חתימות על חוזים והסכמים שונים. אחרים מתמקדים בדיני צוואות ועוזרים לאנשים בכך שהם מאפשרים להם לאשר צוואה בפני הרשות מבלי שיצטרכו להגיע לצורך כך לבית המשפט. שירות נוסף חשוב שחלק מהנוטריונים מספקים נוגע לתרגום מסמכים משפה לשפה, ובפרט – מסמכים משפטיים ותעודות ציבוריות. שירות זה הוא אחד השירותים הנדרשים ביותר בעת מעבר בין מדינות, כחלק מתהליך ההגירה לחו”ל.

אילו מסמכים יש לתרגם כאשר מבצעים הגירה לחו”ל?

הגירה לחו”ל היא למעשה סוף פרק מסוים בחיים ותחילתו של פרק נוסף, פרק שבו תעשו שימוש גם בכישורים וניסיון שרכשתם בפרק הקודם בחייכם, בארץ. קחו לדוגמה אדם שסיים תואר ראשון בארץ בלימודי פסיכולוגיה לאחר שירות של שלוש שנים בצבא. לאחר סיום הלימודים, החליט אותו אדם להגר למדינה אחרת – לפעמים מדובר בהגירה בעקבות האהבה, לפעמים מדובר בנסיעה שהחלה כנסיעה לצרכי לימודים והתמשכה, או לעבודה זמנית שהפכה קבועה ולפעמים הסיבה היא ייאוש ורצון להתחלה חדשה במקום אחר. כל אחד מהנתיבים הללו יכול להוביל למצב בו אנשים מחפשים להתחיל מחדש בארץ אחרת, מצבים שידרשו מהן התמודדויות שונות עם הרשויות באותה המדינה, והתמודדויות זהות עם נתיבי החיים.

אם המעבר הוא בעקבות אהבה, לדוגמה – רצון להתחיל זוגיות עם אזרח מדינה אחרת ולעבור לזוגיות הכוללת שיתוף חיים במדינתו של בן הזוג, אחת הדרישות שהמדינה אליה מהגרים תהיה – הוכחת הקשר הזוגי. במידה ומדובר בהמשך חיים במדינה אחרת אליה האדם עבר עקב לימודים או עבודה – הדרישה תהיה לעתים קרובות שונה: הוכחה כי הוא נחוץ בעבודתו במדינה אליה הוא מהגר, לדוגמה.

כל המהגרים נתקלים, יחד עם זאת, גם בסוגיות משותפות: הצורך להדגים כישורים והשכלה שנרכשו עוד לפני ההגירה, בארץ, לדוגמה, או אישור על שירות צבאי שיסביר את הפער של שלוש השנים בקורות החיים שלהם כאשר הם באים לחפש עבודה במדינה הזרה.

שירותי נוטריון לטובת תרגום מסמכים כחלק מתהליך הגירה לחו”ל

אחד מהשירותים הניתנים על ידי חלק מהנוטריונים בארץ הוא שירותי תרגום מסמכים, כך שהמסמכים שתורגמו יהיו בעלי תוקף משפטי. מה הכוונה בתוקף משפטי? הכוונה היא לכך שהם יוכלו לשמש כראיה במשפט, אבל באופן פרקטי יותר- שכל מוסד המקבל את התרגום לידיו יוכל לדעת בביטחון רב כי מדובר במסמך מתורגם אשר זהה למסמך המקורי, לרב הרשמי, שיצא בשפה העברית בישראל.

מוסדות, משרדים ומקומות עבודה רבים לא יסכימו לקבל לידיהם ולהתייחס לתעודות רשמיות בעברית, גם אם עברו תרגום על ידי מתרגם מקצועי, ללא קבלת אישור נוטריוני על נכונות תרגום ובמקרים רבים גם חותמת אפוסטיל על מסמכים אלו.

מה היא חותמת אפוסטיל ולמה היא דרושה?

כל מדינה קובעת את החוקים משלה ודרכי ההתנהלות שלה. לדוגמה, כיצד מתקבל מסמך שהונפק במדינה אחרת: האם יש צורך להגיע לשגרירות המדינה אליה מהגרים, במדינה בה הונפק המסמך, ולאמת את התעודה שם? אולי דרושה קודם חותמת של משרד החוץ הישראלי המאשרת כי מדובר בתעודה ציבורית ישראלית מוכרת? בשנת 1961 נאספו מדינות רבות והחליטו על אמנה מסודרת: אמנת האג 1961, הקובעת מה היא הדרך הבינלאומית המקובלת לאמת מסמכים בין שתי מדינות. הדרך הזו קובעת כי לצורך האימות נדרשת חותמת אפוסטיל של משרד החוץ בירושלים על מנת לאמת תעודות ציבוריות שהונפקו בישראל.

כיוון שישראל היא המדינה היחידה בה השפה המדוברת היא עברית, לפני שניתן יהיה להציג את התעודות בפני הגופים השונים במדינה אליה מהגרים יש צורך לתרגם את התעודות לשפה המקובלת שם. תרגום נוטריוני הוא תרגום אליו מתווסף אישור רשמי של נוטריון שהוסמך על ידי מדינת ישראל לגבי נכונות התרגום. גם את האישור יש לאמת כמסמך בינלאומי על ידי חותמת אפוסטיל, הפעם של משרד המשפטים המעידה על כך שהנוטריון שנתן את האישור הוא אכן נוטריון מוכר בישראל.

משרדנו נותן שירותי נוטריון בשפות: תרגום נוטריוני באנגלית, תרגום נוטריוני ברוסית, תרגום נוטריוני ספרדית, תרגום נוטריוני רומנית, תרגום נוטריוני אוקראינית, תרגום נוטריוני צרפתית