תרגום להוצאת ויזה

ישנן מדינות רבות אליהן ניתן להגיע בטיסה גם ללא הוצאת וויזה או אחזקה של דרכון זר שאינו ישראלי, אולם יש גם רשימה לא קצרה של מדינות אשר דורשות הוצאת וויזה לפני כניסת ישראלים למדינה. הליך הוצאת הוויזה שונה ממדינה למדינה והדרישות גם הן שונות יש מדינות, דוגמת אוגנדה, הודו או ויאטנם שהליך הוצאת הוויזה הוא למעשה הליך רכישה לכל דבר – נכנסים מראש לאינטרנט, וקונים וויזה. במדינות אחרות החיים אף קלים יותר – ניתן לקנות את הוויזה בשדה התעופה כמו בארמניה, אתיופיה ותאילנד. בקנדה לדוגמה המצב דומה – מוציאים מראש כרטיס כניסה אלקטרוני והפקידים בשדה התעופה בקנדה ינפיקו את הוויזה.

בניגוד למדינות אלו, ישנה רשימה לא מבוטלת של מדינות אליהן יש צורך לדאוג להוצאת וויזה מראש, ולא תמיד התשובה היא חיובית והמדינה מאשרת את הוצאת הוויזה. מרוקו, סין ארצות הברית או אוסטרליה -כל המדינות הללו דורשות הוצאת וויזה כתנאי כניסה למדינה, אפילו אם מדובר בביקור בלבד. מנגד יש מדינות כמו בריטניה אשר לרב מרשות לישראלים המגיעים לביקור קצר להכנס לגבולות המדינה ללא וויזה, אך אם אלו באו במטרה להינשא באנגליה – יהיה עליהם להוציא וויזה מיוחדת לנישאים זרים.

לצורך מה מדינות דורשות הוצאת וויזה?

לרב, ההגיון מאחורי הוצאת הוויזה הוא מעקב אחר הנכנסים במטרה לוודא כי הם גם יוצאים… ארצות הברית אינה מחבבת שוהים בלתי חוקיים ולכן, לדוגמה, מנסה לברור מראש אנשים אשר הסיכוי שיישארו גם לאחר פקיעת אישור השהייה במדינה הוא גבוה.

איך ניתן לדעת זאת? לא ניתן בוודאות אך אם, לדוגמה, מדובר באדם נשוי והורה אשר משאיר את משפחתו בארץ ומצהיר כי הנסיעה היא לצורך פגישת עסקים, לדוגמה – והיה ואותו האדם גם מצרף מכתב מהמעסיק אשר מגבה את טיעונו ומצהיר כי בכוונתו להמשיך ולהעסיק את האיש גם לאחר חזרתו ארצה – מרבית הסיכויים הם שאותו אדם לא מתכוון להתיישב בארה”ב.

מקרה אחר הוא אדם שיכול להציג לשגרירות ארה”ב חוזה שכירות שמסתיים רק בעוד שנה על שמו, כולל חשבונות שירות שונים שהוסבו על שמו ושולמו ומוכיחים כי אותו אדם אכן מתגורר בדירה. גם מי שנרשם ללימודים אקדמאיים ורוצה לנסוע בחופשת הקיץ לארה”ב יכול להציג הוכחת תשלום שכר הלימוד או הרשמה למוסד הלימודים כדי לחזק את טיעונו כי הוא אינו מתכוון להשתקע בארה”ב.

איך יש להציג מסמכים לשגרירויות השונות?

מסמכים כמו אלו שהזכרנו: תעודת נישואין, תעודות לידה של הילדים, חוזה שכירות של דירה, מכתב מהמעביד, חשבונות חשמל, מים או גז, אישור רישום למוסד לימודים אקדמי וכדומה – כל אלו רשומים בשפה העברית. על מנת להציג אותם בפני השגרירות אשר אחראית על הוצאת הוויזה יש ראשית לתרגמם לשפה הרלוונטית, בדוגמה שנתנו – לתרגם את המסמכים הרלוונטיים מעברית לאנגלית.

על מנת לקצר תהליכים ניתן להגיע מוכנים לשגרירות הרלוונטית ולדאוג כי התרגום יהיה לא רק קיים ומדויק אלא גם תקף משפטית. על מנת להוציא תרגום תקף משפטית של המסמכים הרלוונטיים יש להוציא תרגום נוטריוני של המסמכים הללו ולהחתים את האישורים הנוטריוניים בחותמת אפוסטיל של משרד המשפטים. חותמת אפוסטיל היא זו המקנה לאישור הנוטריוני הישראלי את התוקף הבינלאומי הדרוש על מנת שישמשו גם את המדינה אשר אמורה להעניק את הוויזה המיוחלת.

אמנם בקנדה לרב לא נדרשת וויזה, אך במידה וקיים חשש, לדוגמה בשל סירוב שחל בעבר – רצוי לקבל את האישור מראש ולהציג את המסמכים הרלוונטיים. כיוון שקנדה אינה חתומה על אמנת האג 1961, יש לאמת את האישור הנוטריוני בדרך חליפית.

משרדנו נותן שירותי נוטריון בשפות: תרגום נוטריוני באנגלית, תרגום נוטריוני ברוסית, תרגום נוטריוני ספרדית, תרגום נוטריוני רומנית, תרגום נוטריוני אוקראינית, תרגום נוטריוני צרפתית