הכנת צוואה הדדית ע”י נוטריון
היום קיימת מודעות גדולה בחברה לחשיבות של עריכת צוואה. אמנם, חוק הירושה מטפל במקרים בהם אדם נפטר ולא הותיר אחריו צוואה ולכן ניתן להסתמך עליו, אך החוק קובע את חלוקת העיזבון של המונח בצורה אחת- חלוקה שווה בין בן הזוג של המנוח וילדיו. כל מי שרוצה, מכל סיבה שהיא, לחלק את עזבונו בצורה אחרת, מוכרח לדאוג לערוך צוואה תקנית ומסודרת בעודו בחיים.
יש כמה סוגים של צוואות שקיימות ומוכרות על פי החוק. כל אדם יכול לבחור את צורת הצוואה המתאימה לו.
בשנים האחרונות יש יותר ויותר אנשים שבוחרים לערוך צוואה הדדית. צוואה כזו נערכת באופן משותף על ידי שני בני הזוג ובה הם קובעים חלוקה זהה של העיזבון אחד לשני במקרה של פטירתו של אחד מהם.
בדרך כלל צוואה הדדית נעכרת בנוסח אחיד שקובע כי לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג, השני מקבל בירושה את כל כספיו ונכסיו. בשונה מחלוקה הנקבעת על פי חוק הירושה, בצוואה הדדית נקבע כי ילדיו של המנוח יזכו בחלקת בעיזבון רק לאחר פטירתו של בן הזוג.
צוואה הדדית בחקיקה
עד שנת 2005, לא הייתה התייחסות לצוואה הדדית בחוק, והטיפול בהן נעשה על סמך תקדימים ופסיקות משפטיות קודמות בלבד. בקיץ 2005, הוכנס תיקון לחוק הירושה הדן בנושא .התיקון לחוק עשה סדר בכל הנושא של צוואה הדדית ובין היתר דאג גם להגביל את האפשרות לשנות או לבטל אותה באופן חד צדדי, כפי שהתאפשר בעבר.
החוק קובע מספר התניות שרק אם הן מתקיימות ניתן לבטל צוואה הדדית:
במקרה בו בשני ני הזוג עדיין בחיים, הצד המבקש לבטל את הצוואה מחויב להודיע על כך בכתב לצד השני.
במקרה בו בן הזוג של המבקש כבר לא בין החיים והוא עדין מעוניין לבטל את הצוואה, עליו להסתלק מזכותו בעיזבון כדי להשיג את הביטול. זאת במקרה שהעיזבון טרם חולק.
אם חולק העיזבון, בן הזוג המבקש לבטל את הצוואה מחויב להחזיר את חלקו בעיזבון באופן מלא לפני שיוכל להשיג את ביטול הצוואה.
כאשר מחליטים לערוך צוואה הדדית, רצוי לפנות לעורך דין נוטריון לענייני ירושה המתמחה בתחום ויכול להעניק ייעוץ והכוונה מקצועית.
עריכת צוואות – עם עורך דין, נוטריון או בלי?
החוק במדינת ישראל מכיר במספר סוגים של צוואות הכוללות גם צוואות שאינן דורשות ליווי של עורך דין או נוטריון. מדוע בכל זאת מומלץ ליווי של עורך דין או נוטריון בזמן ערכית צוואות? כיצד ליווי זה עשוי להשפיע על קיום צוואה לאחר הסתלקותו של המצווה?
האם ניתן לערוך צוואה ללא עורך דין?
החוק במדינת ישראל אכן מתיר לאדם לערוך צוואתו בכוחות עצמו ללא ליווי משפטי. צוואות מסוג הן:
· צוואות בכתב יד – אדם רשאי לרשום צוואתו בכתב ידו בליווי חתימתו ותאריך עריכת הצוואה וזו תחשב כקבילה.
· צוואה בפני עדים – צוואה הכתובה על ידי המצווה וכוללת את כל פרטי צוואתו, חתימתו ותאריך עריכת הצוואה וחתימתם של שני עדים. חשוב כי העדים לא יהיו בעלי כל עניין ברכושו של המצווה ולא יורשים פוטנציאלים.
· צוואה בעל פה – במצב בו אדם נמצא על ערש דווי או חושש חשש אמיתי לחייו רשאי הוא להכתיב בעל פה את צוואתו שני עדים הדוברים את שפתו. אלו ירשמו את דבריו , יצרפו תאור של נסיבות הכתבת הצוואה וחתימתם. העדים יפקידו את זיכרון הדברים בפני הרשם לענייני ירושה. צווה מסוג זה תחשב כצוואתו האחרונה של הרדם המצווה וכקבילה לכל דבר ועניין. יש לציין כי במידה והאדם נותר בחיים חודש ימים לאחר יום עריכת הצוואה זו תחשב כבטלה.
יש לציין כי צוואות מסוג זה אכן קבילות ומחייבות קיום צוואה לכל דבר ועניין אך ניתן לערער עליהן שכן אינן מאושרות על ידי רשות בישראל.
מהי צוואה בפני רשות וכיצד היא שונה מצוואה בליווי עורך דין?
החוק מכיר בסוג נוסף של צוואות מסוג צוואה בפני רשות. אדם רשאי להפקיד או להכתיב צוואתו בפני שופט, נוטריון, חבר בית הדין הדתי או רשם בית המשפט. לאחר שהצוואה הוקראה לו על ידי האדם בידיו היא מופקדת והמצווה מאשר כי אכן כל הפרטים נכונים וזו צוואתו, נציג הרשות יאשר אותה וזו תופקד אצל הרשם לענייני ירושה. כאמור, נוטריון נחשב על פי חוק כרשות, בדומה לבתי המשפט או בתי הדין הדתיים וכך צוואות החתומות באישור נוטריוני מקבלות משנה תוקף וקשה מאוד לערער עליהן לאחר לכתו של המצווה. עורך דין שאינו נוטריון יכול לחתום כעד בצוואה אך לא לאשרה ברמה השווה לזו של בית דין
לכתוב צוואה על פי חוק
אנחנו חיים חיים מאושרים ומלאים, אנחנו עושים תוכניות שנה-שנתיים קדימה ועובדים קשה על מנת להשיג זאת. אבל כולנו מודעים לכך שאיננו נחיי לנצח וכי יבוא היום שאנחנו נפרד מהעולם הזה. כמה שזה קשה ועצוב לחשוב על כך, לא מעטים האנשים שחושבים על זה בטרם עת, ומכינים את הקרקע לבוא היום. במקרים רבים הכנת הקרקע הינה הכנת צוואה במבעוד מועד. הצוואה יכולה לפרט מי מהיורשים יקבל איזה חלק מכלל העיזבון ( הרכוש) של המצווה וכמו כן גם את רצונותיו האישיים של המצווה. אם הצוואה נערכה על פי החוק היא נחשבת למסמך משפטי לכל דבר המחייב על פי הכתוב בו.
איך נדע שהצוואה הינה כתובה נכון ללא כל בעיות ושגיאות בדרך? קודם כל מומלץ ביותר לפנות ל עורך דין לענייני צוואה על מנת לערוך את הצוואה, הוא מודע לכלל הסייגים בחוק, למכלול הדברים שיש לשים לב אליהם וידע לערוך את הצוואה בהתאם לחוק במדינת ישראל.
בחוק הירושה מצויינות 4 דרכים בהן ניתן לערוך צוואה: בכתב, בעדים, בהצהרה ובעל פה. מיד נפרט ונסביר את 4 הדרכים:
בכתב- הצוואה צריכה להכתב על ידי המוריש, בכתב ידו, בחתימתו עליה ובתוספת תאריך החתימה.
בעדים- הצוואה יכולה להיכתב ולהיחתם מול 2 עדים שמצהירים כי זו צוואתו של המוריש, כי הם היו נוכחים בעת כתיבתה. העדים מחוייבים לחתום על הצוואה. חשוב לשים לב שקטינים אינם יכולים להיות עדים בחתימת הצוואה, וכמו כן עדים בעלי אינטרס בהטיית הצוואה אינם מורשים לחתום עליה. ההמלצה היא לחתום כל כל דפי הצוואה, אם היא מכילה יותר מדף אחד.כך ניתן למנוע בהמשך הצהרות על שינויים בצוואה שלא בנוכחות העדים.
בשני המקרים ניתן לאחסן את הצוואה הכתובה אצל רשם לענייני ירושה.
עריכת צוואה בהצהרה מול רשות- אמירת הצוואה לשופט, רשם בית המשפט או רשם לענייני ירושה.
עריכת צוואה בעל פה ניתנת במצבים חריגים בלבד, כמו מצב לפני מוות. המצווה יצווה בעל פה את צוואתו בפני 2 עדים שיאשרו כי זו צוואתו. צוואה בעל פה בטלה לאחד חודש ימים אם תנאי עריכתה לא רלוונטים והמצווה עדיין בחיים. עורך דין ירושה יכול להיות אחד מהעדים, במידה ואינו נחשב כמי שיכול להשפיע על הצוואה מאינטרס כלשהו.
יש עוד המון דברים שיש לדעת בנושא הצוואה, הנושא אינו כה פשוט ויש לקחת בחשבון מכלול גדול מאד של דברים. לערוך צוואה יכול למנוע בעיות לאחר לכתינו במשפחה, אך גם יכול להיות מאד קשה ולא נעים לערוך זאת טרם עת- לכן כל אחד ומה שהוא מרגיש לנכון.
