תפקידו של נוטריון בעולם המשפטים

תפקידו של נוטריון במערכת המשפט בארץ היא מורכבת. יש עורכי דין, יש שופטים, יש דיינים יש סוגים שונים של בתי משפט כמו בית המשפט לענייני משפחה, בית משפט לתעבורה או בית משפט לתביעות קטנות. בבתי המשפט יש ערכאות שונות: שלום, מחוזי ועליון – ויש גם נוטריונים. מה המקום של הנוטריונים בתוך מערכת המשפט הישראלית ומה הוא תפקידם?

תפקיד בתי המשפט – לא רק יישוב סכסוכים

כאשר חושבים על בתי המשפט האסוציאציה הראשונה שעולה לראש היא של יישוב סכסוכים, תביעות, ובכלל – כל מה שמראים לנו בסדרות הטלוויזיה המציגות עורכי דין שפועלים למען הצדק, או למען הלקוח. אבל בתי המשפט ממלאים גם תפקידים אחרים. לדוגמה, במידה ורוצים להוציא צו הרחקה – יש לקבל על כך אישור מבית המשפט. אמנם מדובר בסכסוך – אבל צו ההרחקה עצמו הוא לא מהות הסכסוך אלא כלי משפטי המחייב אדם לפעול בדרך מסוימת. כיוון שהצו הוצע על ידי בית משפט – יש לו תוקף משפטי, חוקי ומחייב הניגוד למצב בו אדם אחר שאינו בעל הסמכות המתאימה ניגש לאדם המורחק ואומר לו: “אח שלי, תפוס מרחק. לא לעניין שאתה עכשיו יושב לאדם השני על הראש”.

בית המשפט הוא גם מי שרשאי לאשר הסכמים. לדוגמה, כאשר בני זוג מתגרשים – גם אם מדובר בגירושים למופת בהסכמה מוחלטת וללא כל סכסוכים – על בית המשפט לאשר את הסכם הפרידה ששני בני הזוג מסכימים לו בדבר האופן בו רכושם יחולק בניהם, מי יקבל משמורת על הילדים, באיזו תכיפות יהיה רשאי בן הזוג השני לראות אותם וכדומה. לפני שבית המשפט יאשר הסכם שכזה, הוא יחקור ויוודא כי שני בני הזוג יודעים ומודעים לתוכן ההסכם והמשמעויות שלו, ויבדוק כי ההסכם עליו הגיעו היה הסכם מרצון ולא מתוך מצב בו אחד הצדדים חש שנדחק לפינה – כספית, רגשית או אחרת בגללה עליו לחתום על ההסכם. בית המשפט גם יבדוק את חוקיות ההסכם וביכולתו להעלות סוגיות ודרישות הוכחה שונות. למשל, לבדוק שסידורי המשמורת על הילדים הם גם לטובת הילדים ולא רק לטובת ההורים.

תפקיד עורכי הדין – לייצג את הלקוח

כאשר עורך דין מייצג לקוח, תפקידו הוא לייעץ ללקוח מבחינה משפטית ולדאוג להשיג את התנאים הטובים ביותר שביכולתו עבור אותו לקוח. לעתים, עורך הדין יחפש פרצות בחוק, או בחוזה, על מנת שהלקוח שלו ישיג יותר ממה שהיה בכוונת המחוקק, או החותמים על ההסכמים.

תפקידו של עורך הדין אינו לייצג את החוק – אלא את הלקוח. חשוב להדגיש את הנקודה הזו כיוון שזו בדיוק הנקודה בה תפקידם של הנוטריונים שונה מתפקידם של עורכי הדין.

צפיפות עורכי דין גבוהה, ועדיין התורים ארוכים

בישראל, מספר עורכי הדין לכל אלף אזרחים הוא הגבוה בעולם: על כל 128 תושבים יש עורך דין אחד. בגוש דן המצב חמור אף יותר: עורך דין אחד לכל 20 אנשים. רק בתור השוואה: באנגליה יש עורך דין אחד לכל 400 אנשים, בגרמניה: 1 ל-600 תושבים וביפן – 1 לכל 6000 תושבים. אחת המשמעויות של עומס עורכי הדין הקיים הוא שמוגשות המון תביעות לבית המשפט, אבל – ומדובר באבל גדול – כמות השופטים ביחס לאוכלוסייה דווקא נמוכה. המדינה ולשכת עורכי הדין מצד אחד מסמיכים עודף של עורכי דין ביוצרים עומס על בתי המשפט. המדינה מצידה מסמיכה פחות מדי שופטים, דבר המביא למצב בו בשנת 2018, לדוגמה, היה מצופה מכל שופט בבית משפט השלום לדון במעל ל-1500 תיקים. בישראל למעלה מ-80,000 עורכי דין, אבל רק כ-460 שופטי בית משפט השלום.

ממוצע אורך הטיפול בתיק וכמות תשומת הלב שכל שופט יכול לתת סובלים אף הם מהיחס הזה. ממוצע משך הטיפול בתיק שנושאו עניינים כלכליים בבית המשפט המחוזי, לדוגמה, עומד על מעל לשנה וחודשיים, וכאשר מדובר על עניינים אזרחיים משך הטיפול מגיע בממוצע כמעט לשנה וחצי. המצב בבתי משפט השלום גם הוא אינו טוב, אפילו התור לדיון בתביעות קטנות עומד כמעט על חצי שנה.

תפקידו של הנוטריון בעולם המשפטים – לעזור לבתי המשפט

כמו שופטים, גם נוטריונים ממונים על ידי המדינה ולא על ידי לשכת עורכי הדין. אמנם גם לנוטריונים וגם לעורכי דין יש השכלה דומה אך תפקידם הוא שונה לחלוטין וקרוב יותר לזה של שופטים בבית המשפט מאשר לזה של עורכי הדין.

הנוטריונים אינם מייצגים לקוח אלא את החוק. תפקידם הוא לוודא כי החוק נשמר – ובכלל זה כל הפרטים הקטנים והגדולים. כמו בבית המשפט – אם חוזים נחתמים באישורם, הם יוודאו כי שני הצדדים חותמים על החוזה מרצונם החופשי וללא כפייה משפטית שעלולה לסכל תביעה על סמך הכתוב בחוזה. הם יוודאו גם כי שני הצדדים מבינים היטב על מה הם חותמים. את מישהו חותם על תצהיר משפטי בנוכחותם, חובתם ליידע אותו מה יהיו השלכות אמירת דבר שקר בתצהיר המשפטי וניתן להשתמש בתצהיר כראיה בבית משפט, קבילה לחלוטין, כאילו ניתנה ישירות לבית המשפט.

כיוון שיש הרבה יותר נוטריונים משופטים, נוטריונים יכולים להקל על העומס הרב בבתי המשפט ולקחת חלק מהסמכויות שניתנות לרב לשופטים כדי להביא דברים לכלל סיום בפרק זמן קצר בניגוד לתורים האורכים הנדרשים לקביעת דיון וסגירה בבית המשפט.

לא רק המשך מתקצר – גם היחס משתפר

שוו בנפשכם את סדר יומו של שופט בבית משפט השלום. אם שופט אמור לדון ב-1500 תיקים בשנה ויש ב-190 ימי עבודת שופטים בשנה, אז ביום עבודה ממוצע, דן השופט בכשמונה תיקים שונים, כאשר אין לו זמן להקדיש יותר משעה לכל תיק – בממוצע. יש לזכור כי הזמן הדרוש לדיון בתיקים מורכבים ארוך בהרבה, כך שהזמן הממוצע בו בית המשפט דן בתיק, כאשר תורו כבר מגיע לדיון, הוא קצר ביותר ונמשך דקות ספורות. אין לשופטים זמן להסביר או לתרגם לצדדים המעורבים בחתימה על הסכם או חוזה על מה הם חותמים או לוודא כי הם מרגישים בנח עם כל הסיטואציה.

כאשר אותה החתימה מתבצעת אצל נוטריון במשרדו, התוקף המשפטי נשמר אך הלקוחות זוכים גם ליחס אישי שאינו מונע מהעומס הבלתי סביר המוטל על כתפיהם של שופטים בבתי המשפט בארץ. אם, לדוגמה, זוג מגיע לחתימה על הסכם ממון טרום נישואין – הנוטריון יוכל להסביר בנינוחות לבני הזוג את הסעיפים השונים של ההסכם, מתי ובאילו נסיבות הם יבואו לידי ביטוי, ומה משמעותם הכספית מבחינת שני בני הזוג.

אותו הדבר אמור גם בנושאי צוואות – ניתן לקיים פגישה נינוחה במשרדי הנוטריון ואפילו בביתו של הלקוח או בבית חולים במידת הצורך – כאשר ניתן לברר באופן רגוע ויסודי כי החתימה נוטריונית על הצוואה נעשית ללא כפייה של גורמים זרים או מוטבים פוטנציאלים וכי החותם כשיר משפטית לחתום על הצוואה מבחינה בריאותית, נפשית ורגשית ואף לקבל אישורים על כך במידת הצורך על מנת להגביר את תוקפה המשפטי של הצוואה ולמנוע מחלוקות עתידיות שעלולות להתפתח מניסיון לערער על הצוואה או על כשירותו או רצונו של החתום. בתי המשפט מתייחסים לצוואה או הסכם שנחתמו בפני נוטריון כאילו נחתמו בבית המשפט ועברו את כל הבירורים הדרושים כך שהסיכוי לערער בטענה כי לא נעשו הבירורים הדרושים בזמן – מאבדת מתוקפה.