?צריכים עזרה

צרו איתנו קשר במספר

051-55-33-400 

 או מלאו את הטופס למטה

ונחזור אליכם עוד היום

ניתן ליצור איתנו קשר גם באיימל:

שרותי החתמת אפוסטיל – אפוסטיל של

 בית משפט, משרד החוץ, משרד הדתות

חותמת אפוסטיל היא תולדה של ניסיון לפשט את האופן בו ניתן להציג תעודות ציבוריות בין מדינות שונות החתומות על אמנת האג משנת 1961. אפוסטיל, בצרפתית הוא אישור. המונח “חותמת אפוסטיל” נלקח מתחום המשפט הבינלאומי והוא מאשר כי מסמך מסוים הוא מסמך רשמי המייצג את המדינה שהנפיקה את אותו המסמך.

מה זה “מסמך”?

המילה “מסמך” יכולה להתייחס לדברים רבים – תעודות רשמיות שמופקות על ידי גורמים ממשלתיים רשמיים כמו דרכון, תעודת לידה או תעודת זהות. היא יכולה גם להתייחס לתעודות רשמיות המונפקות שלא על ידי משרד הפנים אך יש להן נגיעה ודורשות אישור ממשרד ממשלתי אחר כלשהו, לדוגמה – תעודת בגרות, פסקי דין, תעודת הסמכה של רופאים או תעודת נישואין. ניתן אפילו להתייחס לאישור של נוטריון ישראלי כאל “מסמך”.

תהליך אימות מסמכים ציבוריים בישראל

תהליך האימות של מסמכים ציבוריים בישראל נחלק לשניים: החלק שבו מוכיחים למשרד החוץ כי אכן מדובר במסמך מקורי ורשמי והחלק השני בו משרד החוץ (או משרד המשפטים – ועל כך בהמשך) – מבטיח למדינה הזרה כי המסמך הוא אכן מקורי ורשמי.

בואו ונתחיל מהחלק השני, שהוא לרב מסובך פחות…

כאשר יש מסמך רשמי ומקורי לכל הדעות של כל הפקידים בישראל יש לאמת אותו עבור מדינות אחרות שגם הן יכירו בו ככזה. כדי לעשות זאת יש לשאול, ראשית, באיזה מסמך מדובר? האם באימות תעודה רשמית כלשהי או באישור נוטריון (האישור יכול להיות אישור לנכונות תרגום נוטריוני, אישור העתק נאמן למקור או אישור אחר)? כאשר מדובר בתעודה רשמית, יש צורך לאמת אותה מול משרד המחוץ בירושלים. כאשר מדובר באישור נוטריון – האימות נעשה באחד מבתי המשפט לשלום בכל רחבי המדינה. בכל אחד מן המקומות הללו תשאל השאלה השנייה – האם המדינה לה יש צורך להציג את המסמכים חתומה על אמנת האג 1961? אם התשובה היא כן האישור יינתן בצורת חותמת אפוסטיל של משרד החוץ או משרד המשפטים בהתאמה. במידה והמדינה אינה חתומה על אמנת האג 1961, האימות יינתן בדרך שאותה מדינה מכירה בה – וכאן יידרש גם צעד נוסף: לאמת את האימות בשגרירות של אותה המדינה בישראל.

ונחזור להתחלה – איך מוכיחים שמסמך הוא מקורי ורשמי למשרד החוץ?

אם תגיעו עם תעודת נישואין, לדוגמה, למשרד החוץ – לא תקבלו על תעודת הנישואין חותמת אפוסטיל המעידה שמדובר בתעודת נישואין רשמית וכשרה שהוצאה והונפקה על ידי המדינה. משרד החוץ דורש שתכתתו רגלים ותגיעו קודם לכן לרבנות ותחתימו שם את הרבנים על כך שתעודת הנישואין היא לדעתם מקורית וחוקית. רק אחרי שלב זה ניתן לפנות למשרד החוץ ולקבל את חותמת האפוסטיל המיוחלת על תעודת הנישואין (או הגירושין) שבידכם.

הדבר נכון לא רק בעניין משרד הדתות והרבנות אלא גם ביחס למשרדים אחרים. כדי לקבל חותמת אפוסטיל של משרד החוץ על תעודות בית ספר או תעודות אקדמיות יש צורך להחתימן קודם כל במשרד החינוך וכדי לקבל חותמת אפוסטיל לתעודת בגרות יש להשיג העתק נאמן למקור ולהחתימו במשרד החינוך (משרד שונה מהמשרד הקודם, גם הוא בירושלים) ורק אז מקבלים אפוסטיל על תעודת הבגרות המקורית. הליך דומה יש לבצע לגבי תעודות נוספות: הסמכה של רופאים, תעודות צבאיות, צווי ירושה, פסקי דין ועוד.

האם צריך חותמת אחת או שתיים, ואיזו מהן?

התשובה תלויה במדינה אליה המסמכים מיועדים. לרב, כאשר מסמך עובר אישור נוטריוני – למשל תרגום נוטריוני או העתק נאמן למקור – מרבית המדינות יסתפקו בחותמת אפוסטיל של משרד המשפטים המאשרת כי הנוטריון מוסמך על ידי המדינה לתת אישור לתרגום או לזהות העותק ויניחו כי הוא כבר בדק את התעודה ומצא כי היא מקורית ורשמית. יש מדינות, לדוגמה אוקראינה, הדורשות חותמת של משרד החוץ כדי לוודא שהתעודות עצמן אינן מזויפות, ותעודה של משרד המשפטים שמוכיחה כי הנוטריון שביצע את התרגום הוא מוכר. מדינות אחרות מבקשות אישור למקוריות התעודה (אישור של משרד החוץ) ומקלות בעניין אישור חותמת הנוטריון.